עידוד הצריכה וחשיפה מקסימלית של ציבור האורחים לתחום התיאטרון, מוסיקה מחול, אמנות פלסטית, קולנוע.
קירוב אוכלוסיות חדשות ורחוקות (גיאוגרפית, פסיכולוגית) לפעילויות ההיכל כולל המגזר החינוכי.
עידוד היצירה המקומית ופיתוח תרבות מקומית תוך מתן דגש למחול, מוסיקה, זמר ואמנות פלסטית.
ביזור מקסימלי של פעילויות בתחומי התרבות השונים.
ניצול והפעלה מרביים של מבני היכל התרבות ומבני תרבות בעיר (גלריות, אמפיתיאטרון, טיילת).
ייזום פרוייקטים חדשניים רב תחומיים בשילוב אוכלוסיות רחבות (כגון: חודש האישה הבינלאומי).
פיתוח מערכת חינוכית מוסיקאלית בראיה עירונית בשיתוף עם מערכת החינוך והמתנ"סים.
פיתוח ראיה כוללת וארוכת טווח בתחום התרבות תוך התייחסות להתפתחות האורבנית וצרכי העיר וניצול מרבי של היתרונות היחסיים שלה.
פיתוח אתרי תרבות ומתחמים נוספים בעיר (כמו מוזיאון ועוד...)
הקמת גופי תרבות ואמנות מקצועיים (כגון תזמורת ועוד...)
כדי להשיג מטרות אלו ולהפוך ממסגרת המספקת שירותי תרבות לתושבי העיר למערכת המתפתחת "תרבות עירונית", הוגדרו מספר אסטרטגיות מרכזיות:
גישה עירונית: פיתוח תרבות עירונית עיצוב דימוי תרבותי עירוני שיתאים למאפייני העיר "וינצל" את היתרונות היחסיים שלה.
גישה יצירתית וגמישה : יכולת ונכונות לפתח מוצרים חדשים תוכניות ופרוייקטים ויכולת גבוהה של למידה והתפתחות תוך התאמה לצרכים משתנים.
גישה יזמית : כניסה "לנישות" חדשות, פיתוח תחומים חדשים של פעילות תרבותית ומסגרות חדשות לפעולה, יכולת ונכונות ליצור שיתופי פעולה עם גורמים שונים או להתחרות בהצלחה בגורמים מתחרים.
גישה שיווקית כלכלית : התאמת המוצרים למגוון לקוחות והרחבת מעגל הלקוחות בתוך העיר וסביבותיה. (קבוצות גיל שונות).
גישה חברתית : עידוד לצריכת תרבות בקרב קבוצות שונות באוכלוסייה, אימוץ גישה של "יציאה מההיכל" לשכונות, מקומות מפגש עירוניים (טיילת כיכרות) למערכת החינוך, ועשיית מאמץ מכוון להגיע לקבוצות שכיום אינן צרכניות של תרבות. פיתוח מנגנונים רגישים לצרכיי האוכלוסיות השונות ושיתופם בעשייה התרבותית.
