התערוכה: ”צמצום”

פתיחה חגיגית ביום שני 1.5.23 בשעה 19:00
הגלריה באכסדרת היכל התרבות, רח` רזיאל 4, נתניה
שעות פתיחה: א–ה 10:00–14:00 או עם אירועי ההיכל
טל:8308800 09
נעילה בתאריך 22.5.23
 
 
 
 
 
 
 
 אוצרות : רחל ברונפמן ונעמי כרוך

משתתפים: ענבל פוזנר, תמר כשר, אנה עייש, חני אלישע, ד"ר אולי ברמסון, אריאלה לייזר, דוד מכבי.

דבר האוצרות :
צמצום, מיעוט, קימוץ – עפ“י תורת הקבלה ישנו מושג יסוד שנקרא "תורת הצמצום", אשר לפיו פינתה האלוהות מקום כדי לאפשר קיומה של מציאות מחוצה לה.
תהליך הצמצום מאפשר זיקוק, ריכוז ופוקוס בנושא: לדוגמה תהליך צמצום במזון המתבצע כדי לזקק ולהשאיר את החומרים אשר מספקים את הטעם, או למשל להביא רעיון כלשהו בכמה שפחות מילים ופחות פרטים (דוגמת הייקו בכתיבה היפנית).
הצמצום הוא חלק מתהליך של זיקוק המשמר בסופו תוצאה מצומצמת ומדויקת יותר של הבסיס ממנו יוצאים.צמצום מעצם היותו יוצר עולמות חדשים.
המבקר בתערוכה נחשף לעבודת מחשבת של האוצרות שהצליחו לתלות מגוון של יצירות בצמצום כשכל יצירה מבטאת את ההתייחסות האישית של האמנים לנושא אם מתוך נסיון חיים כמו ארוע שהשאיר חותם.
ענבל פוזנר
יוצרת אומנות עם ערך טיפולי בטכניקה יהודית על פי תורת הצמצום ומציירת משפטים מחזקים ומעצימים בצורת מנדלות שמטרתם לעורר חוויה חיובית בצופה.

תמר כשר
יצרה אסמבלאז׳ מפריטי סכו”ם שקיבלה משכנה ששכלה את הוריה שהיו לה כיד זכרון המעורר געגועים.
 
אנה עייש
מתייחסת לאור האלוקי בקבלה המצטמצם כדי לאפשר את הקיום במציאות. לאבד את האחיזה במוכר ובבטוח כדי לאפשר ליותר אור להיכנס .
מדובר בצימצום בצבעים, בקווים, במרחב- הכל כדי ליצור משהו חדש ומאוזן.

דוד מכבי
בוחר להתמקד בפרח היחיד ובעזרת ההרכב המצומצם של הצבעים, מביא לידי תחושה של ציור פורטרט.

חני אלישע
מתייחסת למבנים הנעלמים ויוצאי הדופן המתגלים מבעד לעינית המיקרוסקופ ונראים כמו עולם אחר. בנוסף יצרה דימויים משלה לצור עולם חדש.

ד"ר אולי ברמסון
נחל דן כמייצג את נחלי הצפון שסבלו מזיהום והשינוי שניכר שניכר אחרי הקמת מכוני טיהור להגברת זרימת מים נקיים בנחלים. ברמסון משתמשת בגוונים מעטים מאוד, אשר נותנים הרגשה של צמצום גם בצבע וגם בקומפוזיציה.

אריאלה לייזר
התמודדה שנים עם הרצון העז לרזות ולצמצם מימדי גופה ואצלה הצמצום מתקשר עם צמצום הקפים בדיאטה. המיצב קיר שלה מייצג את היקפי גופה שעברו תהליך מורכב כמו זה של לעקם ברזלים ולחוש את השרשרת מתהדקת מחד - ואת שמחת הניצחון מאידך.
 
 
 
 
חזרה ל->