הדלת שבקיר

התערוכה הדלת שבקיר מציבה את הסף כמרחב פעולה ולא כקו הפרדה.

זהו מרחב של השהיה שבו גוף נושא זיכרון, הביתי נפתח אל הטבע, חומר מתמסר לתנועה, ואינטימיות פוגשת את המרחב המשותף. זהו אזור דמדומים של קשב, האטה והתמקמות מחדש.

המפגש עם העבודות מזמין את הצופה להיכנס לקצב אחר. העבודות פועלות כ״דלתות״ פנימיות, כהזמנה לחוויה חושית ורגשית שבה קרבה ומרחק, התבוננות והשהיה, פרט ונוכחות כוללת מתקיימים בעת ובעונה אחת.

כל עבודה מציעה מצב סיפי אחר, רגע שבו המבט מתעכב, הגוף מגיב, והזמן נדמה כמתרחב.

העבודות נושאות עמן עקבות של חיים: חפצים, דימויים משפחתיים, מחוות גופניות, מצבים נפשיים ונופים.
אלה מוצגים כמצב חי ומתמשך. המימד המשפחתי מופיע כמרחב של יחסים בתנועה, קרבה, התרחקות, רצף והשתנות.

הבית והטבע משמשים כמרחבי מחייה פתוחים, שבהם פנים וחוץ, שימושיות ודמיון, מתקיימים זה לצד זה.